Food&Stories_Mockup_1BG.jpg
Food&Stories_Mockup_3BG.png

אפליקציה בינדורית לחובבי אוכל וסיפורים Food & Stories

זקנה מוצלחת

באמצעות גירוי חושי והעלאת זכרונות חיוביים

פרוייקט גמר יולי 2020

תואר שני בעיצוב תעשייתי, ניהול עיצוב

מנחה רועי ביגר 

1176px-BezalelLogo.svg.png
 

אבסטרקט. תקציר העבודה

הזדקנות מוצלחת: כיצד נוכל לעודד קשר בינדורי דרך שימוש בפלטפורמה דיגיטלית המשלבת סיפורים אישיים ואוכל?

(רקע) תוחלת-החיים עולה משנה לשנה, אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, גיל 65 ומעלה, גדלה באופן משמעותי ועוד תלך ותגדל בשנים הבאות.

עד שנת 2030 צפוי מספרם לזנק ל-998 מיליון נפש, כלומר 12% מכלל אוכלוסיית העולם. יותר מ 40% מכלל הזקנים מעידים על בדידות, העדר תקשורת, והקשרים חברתיים מצומצמים. בדידות היא תופעה אנושית החוצה את כל הגילים. ההצדקה למתן תשומת לב מיוחדת לתופעה זו בגיל הזקנה נעוצה בכך שהשילוב של בדידות עם תהליכים אופייניים לזקנה – הכרוכים באובדנים בתחומי חיים שונים – יוצר או מאיץ מצבי סיכון פיזיים, בריאותיים ונפשיים הפוגעים משמעותית באיכות החיים של הזקן ובתוחלת החיים שלו. שילוב זה גם מקטין את יכולתו לגייס כוחות ומשאבים אחרים כדי להתמודד עם מצבים אלה.

חשיבותה של איכות החיים בזקנה, המתבטאת במשפט הידוע: "הוספת חיים לשנים ולא רק שנים לחיים"  מהווה אתגר משמעותי בעבודה עם האוכלוסייה הזקנה.

 

בשנת 1996 זוג החוקרים כהנא וכהנא (1) הגדירו מחדש את המונח ״הזדקנות מוצלחת״. לטענתם, על מנת לקיים זקנה מיטיבה 3 פרמטרים צריכים להתקיים: מצב רגשי חיובי, משמעות בחיים ומעורבות בעלת ערך. המחקר התמקד במציאת פתרונות אפשריים לשיפור רווחה נפשית אצל זקנים באמצעות שימוש בחושים והעלאת זיכרונות. 

לאורך השנה תוך בדיקת חוויית ההזדקנות גיליתי את הקשר החזק בין התרפקות ושיתוף זיכרונות עבר להגברת תחושות חיוביות ויצירת משמעות בהווה
(2).
תוך למידת התאוריה, התמקדתי באוכל (3) ככלי בעל יכולות כלל חושיות להעלות זיכרונות נשכחים ומעצבים.

 

(שיטת המחקר) מהלך המחקר החל לפני פריצת וירוס הקורונה לחיינו, ובחן את חוויית ההזדקנות דרך שיחות עם 10 זקנים עצמאיים, המתגוררים בביתם ו 12 מומחים בעלי ידע וניסיון עשיר. התבססתי על גישת מודל היהלום הכפול, והוספתי יהלום אמצעי נוסף לנוכח משבר הקורונה, אשר אילץ מציאת אלטרנטיבות חלופיות מפאת בידוד וסגר לא צפוי. החלק הראשון הושתת על מחקרים אקדמאיים, ראיונות עם גרונטולוגיים, פסיכולוגיים, נותני שירות בבתי אבות, מועדוני יום, חוקרים ועוד. בהמשך, לאחר השתת מגבלות הריחוק החברתי, השתמשתי בכלי מחקר עיצוב מקוונים כגון פרוטוטיפים דיגיטליים, ואף ביצעתי פרק כמותני שכלל שאלון אנונימיים שלקחו בהם חלק 81 משתתפים. 

 

(ממצאים/ תוצאות) מתוך 8 תובנות שחולצו בשלב המחקרי, התמקדתי בשלוש עיקריות: האחת- משמעות בזקנה דרך הנצחת מורשת אישית ומשפחתית. השנייה- הצורך בתמיכה וסולידריות חברתית. והשלישית- רצון הזקנים ביצירת חברויות צעירות, בין-דוריות. על סמך פעילויות עבר התחדדה חשיבות העקביות במתן הפתרון: התערבות חד פעמית לא תייצר אימפקט ארוך טווח ומשמעותי.

בפרוטוטיפ הראשון הצגתי תמונות שרירותיות של רגעים חיוביים בחיים ובחנתי היזכרות אסוציאטיבית. תגובות הזקנים חיזקו את הקשר בין זיכרון עבר לתחושה חיובית דרך גירוי חיצוני. בעקבות אותה בדיקה פיתחתי פרוטוטיפ נוסף שהרחיב את גבולות החושים ובדק העלאת זיכרונות דרך ריח, טעם, מגע ומישוש. השאלונים המקוונים עזרו לי לדייק את הבחירה באוכל ככלי מקשר בין גיל, זמן, מקום ורגש. 

הממצא העיקרי שעלה מתוך השאלון, אשר הופץ לחתך גילאים נרחב, הוא הרצון והצורך מצד הצעירים והזקנים כאחד, לשמר את המסורת, המתכונים, הידע והסיפורים האישיים מאחורי האוכל.

 

(פתרון) הפתרון שפתחתי הוא אפליקציית אוכל חברתית עבור שני קהלי היעד: הראשון הוא הזקנים (יצרני התוכן) אשר יעבירו את הידע, הטיפים והניסיון העשיר שלהם במטבח והשני הוא הצעירים, אשר יצרכו את הסיפורים, המתכונים וילמדו שיטות מסורתיות לבישול. הפלטפורמה הדיגיטלית תהווה בסיס להתקשרות בין-דורית ותאפשר לזקנים לספר את סיפור חייהם כחלק נלווה להכנת האוכל דרך וידאו, תמונות וטקסט.

האפליקציה למעשה מושתתת פרופילים משותפים לבן משפחה צעיר ומבוגר, ובכך מציעה גישור על הפער הדורי, התרבותי והטכנולוגי הקיים היום. השימוש יהיה פתוח לקהל הרחב, אך העלאת מתכונים תשמר רק לבעלי פרופיל משותף- על מנת לשמר את הייחוד והצביון של מהות הפלטפורמה.

Reminiscing

* Carstensen, L.L. (2006). The influence of a sense of time on human development. Science312, 1913-1915.

* Thinking back about a positive event: the impact of processing style on positive affect, Sabine Nelis, Emily A. Holmes, Rosa Palmieri, Guglielmo Bellelli, and Filip Raes. 2015.

* Ageing and life history: the meaning of reminiscence in late-life Peter G. Coleman

Food as a Tool 

* The Omnivorous Mind, Our Evolving Relationship with Food, John S. Allen. Harvardpress.typepad.com/hup_publicity/2012/05/food-and-memory-john-allen.html

* Senses sensitive design for the aging, Richard Marzuch. 2014.

* How and why the five senses matter for quality of life.2017. A guide for long-term care communities everywhere. A research collaboration between Sodexo and the University of Ottawa Life Research Institute

Successful Aging

* Kahana, E., & Kahana, B. (1996). Conceptual and empirical advances in understanding aging well through proactive adaptation. In V. L. Bengtson (Ed.), Adulthood and aging: Research on continuities and discontinuities (p. 18–40). Springer Publishing Company.

 

 

זיכרון

קהילה

חושים

מבוא

בעשור האחרון חקרתי, ראיינתי, פעלתי ויצרתי בנושא זקנה מנקודות מבט שונות, הסקרנות עוררה אותי לנסות להבין את הצרכים והמאוויים של בני

הגיל השלישי.בתחילת הפרויקט נתקלתי במונח "הזדקנות מוצלחת" מתחום הפסיכולוגיה ודרכו למדתי את חשיבות הרווחה הנפשית בזקנה כערך בסיסי ומהותי ליצירת חיים מלאי משמעות, סיפוק, תחושת מסוגלות וחיזוק העצמי. בשלב הראשוני החלטתי להעמיק בשאלה- מה מעצים תחושות חיוביות? 

תוך כדי תנועה, נתקלתי במספר מקורות במתודת העלאת זיכרונות עבר ליצירת תחושות חיוביות ותהיתי- דרך אילו חושים ניתן לגרות את אותם

זיכרונות, ואילו רגשות מועצמים באופן אסוציאטיבי?

רגעים של אושר, מאכל אהוב, אדם הקרוב לליבנו, ערגה לבית, ריח עז, נוף ילדות, תחביב אהוב ועוד... 

שילוב התחומים הנ״ל הוביל אותי לשאלת המחקר: כיצד ניתן לשפר רווחה נפשית אצל זקנים באמצעות שימוש בחושים והעלאת זיכרונות?

כך התחיל מחקר המשלב שני תחומים עצמאיים ובעלי קשר ישיר ומשפיע: זכרון כטריגר להגברת תחושות חיוביות. 

במהלך הראיונות ואיסוף המידע התאורטי צפה חשיבותה של קהילה תומכת- רשת ביטחון חברתית.

כך נוצר משולש בעל 3 קודקודים משמעותיים שאת תוכנם והשפעתם אתאר בפרק הבא. 

 

הבחירה בשורש ז.ק.נ

זָקֵן / זְקֵנָה / זִקְנָה

ולא בחלופות: אריכות ימים, ישישות, קשישות, שיבה, גיל שלישי, גיל רביעי, גיל הזהב, פנסיונרים, ותיקים

"אני מודעת לעובדה שהשימוש במילה זקן בעייתי. לכן המציאו את המילה קשיש, וניסו גם אזרח ותיק או בני הגיל השלישי. זו דרך לייפות את הדברים אבל היא לא משנה את המצב. רוב הזקנים לא רואים את עצמם כזקנים ללא קשר לשם שאנחנו נותנים לגיל הזה. גם החברה מדגישה שזקן זה רע, ומקשה על אנשים לקבל את הגיל המבוגר.

הפרסומות בכלל אינן פונות לאוכלוסייה המבוגרת, אף על-פי שכוח הקנייה של אנשים מבוגרים עשוי להיות גדול יותר מכוח הקנייה של אוכלוסייה צעירה, ולרוב האנשים המבוגרים יש הרבה יותר זמן לקניות. "האינטרס המסחרי אמור היה להפנות יותר פרסומות לאוכלוסיית הזקנים אבל 'זה לא נראה טוב'. מפרסמים חושבים שמה שמוכר זה נעורים ולא זקנה, מבחינתם זקנה מתקשרת עם חולי. המפרסמים מאמינים שאם הם יפרסמו לזקנים הם יפסידו את הצעירים, אבל אני לא בטוחה שהם צודקים. היו בעבר קמפיינים של חברות כמו קום-איל-פו או דאב, שבחרו דוגמניות זקנות במקום נשים צעירות. פרסומות כאלה מעוררות כנראה מחשבה ומרחיבות את מעגל הקונים. מה שברור הוא שכל עוד החברה והתקשורת משדרות מסר שזקנה זה רע, אנו נאמין למסר הזה". (ד״ר קוה, זקן וטוב לו?)

"בעולם אוטופי נרגיש נוח לומר זקנים- כי המושג זקן מורכב ומכיל הרבה חלקיםשלילים וחיוביים. אבל אנחנו לא בעולם אוטופי, ושני הצדדים (הזקן והצעיר) לא מרגישים נוח להשתמש במוזג זקן. ולכן אני מכבדת את השמות השונים שאנשים נותנים לאוכלוסייה הזו. מזדקן – זו איזושהי התפשרות שאני מרגישה נוח לומר אותה. חשוב שנתרגל לשורש זקן."

אנו נוטים לחשוב על זקנים בסטראוטיפים השליליים במושגים של: חולשה, חולי, מסכנות, רגזנות, קבעון מחשבתי  ונוקשות וכו. זה סוג הגזענות היחידי מסוגו בעולם שבו האנשים הגזעניים – עומדים במהלך חייהם הטבעי להיכנס בעתיד לקבוצה כלפיה הם גזעניים. אין עוד דבר כזה בעולם! ובמובן הזה גלענות היא מסוכנת: למה? חוקרת קנדית בקה לוי טבעה את המושג: סטראוטיפ עצמי. הסטראוטיפים שהחזקנו עבור הזקנים אנחנו נפנה כלפי עצמנו ואז בעצם באופן רגשי ונפשי נתקוף את עצמנו (!) וזה יגרום לתחלואה, דיכאון ומוות מוקדם. לעומת אנשים עם תפיסות חיוביות כלפי זקנה. (ד״ר דניאלה אייזנברג)

ד"ר יורם מערבי, רופא בכיר במחלקה לגריאטריה שיקומית ומשתתף בסדרה שמונים וארבע, דווקא התעקש במהלך הסדרה לכנות את עשרת המבוגרים "זקנים". 

"בעברית, 'זקן' היא מילה יפה שמקושרת לכבוד ולחוכמה. זו מילה שמופיעה בתנ"ך. 'הגיל השלישי' לא מופיע בתנ"ך, גם לא 'ותיקים', וקשישים זה בכלל מארמית. אני אוהב את המילה 'זקן' ומשתמש דווקא בה".

(ד״ר יורם מערבי, שמונים וארבע)

קיימות מילים רבות אשר מנסות להתמודד עם המילה זקן/ זקנה. נראה שזו מילה שצורמת לחלקנו, ומייצרת אי נעימות. החלטתי להשתמש בפרויקט במילה זקנה משתי סיבות: הראשונה מכיוון שזהו מושג קיים בפסיכולוגיה : ״זקנה מוצלחת״ (בשקף הבא ארחיב) אילו צירופי מילים לגיטימיים וברגע שנתקלתי בהן בראשית המחקר נצמדתי להגדרה הפורמלית והמקובלת. הסיבה השניה היא שלמדתי להכיר את הערך והחשיבות שיש במילה ״זקנה״ שלמדנו לחשוש ממנה כל כך בשנים האחרונות. ואם אצטט את ד״ר דניאלה אייזנברג, שהיא אחת מהמרואיינות שלי במחקר שמציעה את חשיבות ההתרגלות לשורש : זקן, או ד״ר יורם מערבי שמזכיר לנו את היופי, החוכמה והכבוד שמגיע עם הגיל. 

 

סקירה ספרותית

תאוריות מרכזיות, תחומי המחקר, מקורות מידע ולוחות השראה. 

זקנה, נתונים וכניסה לתחום המחקר.

דמוגרפיה

ההתמקדות בזקנה, ובפרט זקנה מוצלחת נובעת מהשינוי הדרסטי ביחס האוכלוסייה הזקנה בעולם (ובישראל בפרט) אשר תמשיך לגדול ב30 השנים הבאות.

עד סוף המאה צפויה אוכלוסיית העולם בגיל 65 ויותר לחצות את רף 1.5 מיליארד בני אדם ואולם נראה כי לא בכל העולם הזדקנות האוכלוסייה, שעשויה לגרור מחסור חמור בכוח אדם בחלק מהמדינות וקושי בתשלומי פנסיה, מטרידה את האזרחים. מדובר במגמה כלל עולמית הנובעת מהעלייה בתוחלת החיים, מפרישתם לגמלאות של בני דור ה- boom baby ומהירידה בשיעורי הילודה. אולם, בישראל גם שיעור הילודה גבוה יחסית למדינות המערב וגם תוחלת החיים בה גבוהה במיוחד (82.05%).

הזדקנות האוכלוסייה צפויה להאט את קצב הצמיחה העולמית, להגדיל את הביקוש לשירותי בריאות וסיעוד וליצור לחצים על שוק הפנסיה. כל זאת בשל הגידול הניכר במספר הזקנים והירידה ביחס שבין האוכלוסייה בגילאי עבודה לאוכלוסייה המבוגרת (עלייה ביחס התלות). לצד זאת, בהיערכות מתאימה, ההנחה היא שההרחבה המשמעותית של תקופת החיים שלאחר גיל הפרישה, והעלייה בתוחלת החיים, מספקות גם הזדמנויות משמעותיות בכל המעגלים – החל מהפרט, דרך המשפחה, החברה, הכלכלה והמדינה בכללותה.

הזדקנות האוכלוסייה הוגדרה כאחד מששת האתגרים הלאומיים מהבחינה הכלכלית-חברתית לעשורים הבאים, במסגרת הערכת המצב האסטרטגית שהוכנה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה, ואושרה על ידי ממשלת ישראל בשנת 2015 (1).

עם זאת, נראה כי רבים שותפים לתחושה, כי העיסוק בנושא טרם הבשיל לכלל תפיסה משותפת, שלמה ומוסכמת, וכי חיזוק התיאום ושיתוף הפעולה בין כלל השחקנים הפועלים בשדה העשייה הרלוונטי, עשויים להגביר משמעותית את ההתקדמות הנדרשת כל כך בהיערכות למיצוי ההזדמנות הקיימת בשינויים המתהווים ולצמצום הסיכונים הצפויים. 

Screen Shot 2020-08-30 at 15.47.57.png

אחוז בני 65 +באוכלוסייה בישראל, שנים נבחרות ותחזית לשנים הבאות

beinmigzari.pmo.gov.il/emergency/documents/old050318.pdf
 

20151101_inc011.png

The world reshaped. The end of the population pyramid. Nov 13th, 2014

www.economist.com/news/2014/11/13/the-world-reshaped

חברה

מנתונים של זקנים הגרים בקהילה: 

33% מן הזקנים חשים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים. אחוז הנשים הזקנות המדווחות על תחושת בדידות לעיתים קרובות או לפעמים גבוה מזה של הגברים הזקנים 40% ו-25% בהתאמה). גם העלייה בגיל מגבירה את תחושת הבדידות. פרופ' ארי סאליבן, חוקר הבדידות והשלכותיה בארה"ב, הטביע את חותמו במשפט – "הכוח המניע של הבדידות הוא בכך שהיא איומה יותר מחרדה". סאליבן, שצוטט בספרו של החוקר האמריקאי – מונק, קבע כי הבדידות בעיקר בחייהם של זקנים, מובילה לדיכאונות, חרדות ומשברים ולעיתים עד למעשי אובדנות עצמיים.

עבור קשישים רבים ההמתנה למוות הוא משא כבר מנשוא בגלל מחלות, בדידות שיוצרות דיכאון עמוק. מעל גיל 75 עומד שיעור המתאבדים בישראל על פי שניים משיעור המתאבדים בני הגילים 25 עד 34.  הזקנה בישראל יוצרת אצל רבים בדידות שמתבטאת בדרך שהיא פיזית, נפשית (דיכאון), ביולוגית, קוגניטיבית, כלכלית, ערכית וחברתית. מחלקת האו"ם לענייני חברה וכלכלה מצאה שבדידות עולה במיוחד בגיל 85 ועמה צומח הדיכאון וחוסר האונים.

מחקר של רוקסוול ופטריק מ-2017 ציין כגורמי סיכון בולטים לדיכאון ובדידות את חוסר התמיכה החברתית והכלכלית בזקנים. חשוב לציין שדיכאון כתופעה נחשב למגפה עולמית.

(1) החלטת ממשלה מספר 145 מיום 2015.6.28 אימוץ הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה ה-34 ואת החלטת ממשלה מספר 150 מיום 15.6.28 שעסקה באופן ספציפי בקידום הסוגיה האסטרטגית "היערכות להזדקנות האוכלוסייה" כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה.

* זקנים בישראל 2017 עורכים: ג'ני ברודסקי, יצחק שנור, שמואל באר, אלקסה נוויל בהפקת מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

מהי ״הזדקנות מוצלחת״- Kahana & Kahana

בשנת 1996 זוג החוקרים כהנא וכהנא הציגו מודל לפיו זקנים נוטים לפעילות יזומה שמעצבת את סביבתם ולא רק מגיבים ללחץ הנסיבות. פעילות פרואקטיבית- מפתח להזדקנות מוצלחת, מצב רגשי חיובי, משמעות בחיים, ומעורבות בפעילויות בעלות ערך לפרט. ההתמודדות עם לחצי תקופת הזיקנה כוללת התנהגויות מניעה- מנסות למזער לחצים או לגייס משאבים להתמודדות אתם טרם הופעתם (שמירה על בריאות, תכנון מוקדם של מצבי חיים
עתידיים, טיפוח יחסי עזרה עם אנשים), לצד התנהגויות תיקון– מנסות להתמודד עם לחצים לאחר שהופיעו (גיוס עזרה, שינוי צורות תפקוד קודמות,
שיפור תנאים סביבתיים).

יחסים בינאישיים- נמצא כי בידוד (העדר קשרים חברתיים) מהווה גורם סיכון בריאותי בגיל השלישי. כמו כן, נמצא כי קיימים שני סוגים של תמיכה חברתית התורמים לבריאות בגיל השלישי: תמיכה רגשית(ביטויי חיבה, כבוד, עניין וכו') ותמיכה אינסטרומנטלית(מתן עזרה בצורה ישירה – עזרה במטלות, עזרה בהתניידות, תמיכה כלכלית וכו'). לבסוף, נמצא כי יעילותה של התמיכה החברתית היא תלוית הקשר(מי האדם ?מה הסיטואציה?), אין סוג אחד של תמיכה חברתית שנכון לכל אחד ובכל מצב. לבסוף, החוקרים מציעים כי זה בלתי אפשרי להיות כל הזמן "מזדקן מצליח", בדיוק כמו שאדם בריא לחלוטין לא יכול להיות בריא כל הזמן. האדם המזדקן נחשף במהלך חייו וכן במהלך הזדקנותו לגורמי לחץ רבים (מחלות, תאונות, שבץ, אובדן בני זוג, פרישה, ירידה בהכנסה, שוד ועוד) ועמידותו לסטרסורים מסוג זה חשובה ביכולתו להשתקם ולחזור להיות "מזדקן מצליח".

כניסה לשדה המחקר ​הנ״ל הובילה אותי לשאלה מה מאפשר הזדקנות מוצלחת? התמקדתי בהעלאת מצב רגשי חיובי, יצירת משמעות, פעילות יצרנית, ומעורבות בעלת ערך. בחנתי כיצד ניתן לעודד את אותם ערכים חיוביים (המחקר התמקד בפן הרגשי ועסק פחות בהיבטים רפואיים/ פיזיים).

חקרתי 3 עולמות תוכן עיקריים:

WT3.png
WT2.png
WT1.png
 

#1  העלאת זיכרונות (נוסטלגיה):  

מצד אחד חיובית ומרגשת, אך עלולה לפתוח פצעים ישנים/ נקודות כאב המצריכות כלים מקצועיים להתמודדות עם טראומה.

מערך המחקר

מטרת המחקר

מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד ניתן לשפר רווחה נפשית אצל זקנים באמצעות שימוש בחושים והעלאת זיכרונות, תוך הבנה מעמיקה מה מאפשר
הזדקנות מיטיבה, וכיצד נוכל לעודד אותה.

תוך מחקר מקדים הכלל גישוש בשדה המחקר, שיחות בלתי פורמליות עם זקנים וקריאת מאמרים אקדמיים- התגבש הרעיון העיקרי של הפרויקט ומספר שאלות מכוונות עלו: מה מאפשר הזדקנות חיובית? האם יש קשר בין התרפקות על העבר להעלאת תחושות חיוביות? כיצד ניתן לעורר זיכרונות עבר?
מה ההשלכות הפיזיות והנפשיות של היזכרות? האם שיתוף זיכרונות מעצים את האפקט החיובי? האם תמיכה חברתית (הימצאות קהילה) הינה מפתח להזדקנות מוצלחת?

כל השאלות הנ״ל הובילו אותי לשדה מחקר נרחב אך מוגדר, שבמהלכו ודרך שיטת עבודה מובנית נרקמה עבודה תאורטית המציעה פתרון אפשרי
לבעיה ממשית.

אוכלוסיית המחקר

אוכלוסיית המחקר הינה זקנים (גילאי פנסיה – 65 ומעלה), עצמאיים, תפקודיים, הגרים בביתם. 

בחלקו השני של המחקר התגבשה אוכלוסיית הזקנים לכדי יחידים אשר פתוחים לטכנולוגיה, מעוניינים בקשרים חברתיים ומשפחתיים,
סקרנים, אשר מעוניינים לחלוק וידע וללמוד תחומי עניין חדשים ו/או להעמיק בקיימים. 

כמו כן, בעקבות הקורונה והצורך במציאת פתרונות מעשיים לבעיה קיומית (יפורט בהמשך העבודה)- לאוכלוסיית המחקר התווסף ממד חדש כחלק אינטגרלי משמעותי ובלתי נפרד מהפתרון:

אוכלוסיית צעירים (גילאי 20-45), כתומכים ומשתמשים עתידיים בפלטפורמה. 

אתגרים משפיעים טרום כניסה לשדה המחקר

#2  הרכב קבוצתי:  

חשוב לקחת החשבון את הרכב חברי הקבוצה. בפן הפרקטי: מצב גופני, יכולות קוגניטיביות, מגדר (תומך ולא משבש). בנוסף, חשוב לקחת בחשבון את ההשפעה שיש לחברי קבוצה עם היכרות מקדימה, או מאידך לזרים, אשר אין להם היסטוריה משותפת. לשתי האופציות יתרונות וחסרונות.

#3  התחייבות:  

ברגע שמתחילים תהליך של היכרות מעמיקה עם קבוצה חדשה זה מצריך פתיחות ובניית אמון, הדבר לא נבנה בין רגע וגם מצריך הבנה שכניסה לפרויקט ארוך טווח מושתת על השקעה והתמדה. גם מבחינת המשתתפים וגם מצד היזמים.

#4  חוסן אישי (של החוקרת) :  

התעסקות עם זקנה פעמים רבות מביאה מפגש עם חולי, מוות, דמנציה והעלאת טראומות. גם סיפורים הרואיים ומרגשים (סיפורי מלחמה, הישרדות, שואה),  עלולים להיות קשים להכלה וההתמודדות עלולה להיות מאתגרת לשני הצדדים.

גגדג.png
Artboard 7.png

המהלך המחקרי, חלק איסוף המידע

 

COVID-19

ואז פרצה הקורונה. 

 

לאחר איסוף החומרים וגיבוש המחקר, בשלבים מתקדמים לקראת יציאה לשטח- נגיף הקורונה התפרץ בישראל (לקראת סוף פברואר 2020). ההתפשטות הביאה לשינויים בריאותיים, חברתיים, כלכליים ועוד,  בארץ ובעולם, וכמובן השפיעה רבות על המהלך המחקרי המתוכנן. 

מתוך המשבר ועם נכונות להישאר בנושא המקורי והתכווננות למציאת פתרונות מציאותיים- בחנתי איך מקדמים מחקר שעוסק בזקנה עם מגבלות רבות
ובידוד לחתך אוכלוסיה שלם. למרות האתגרים, הצורך היה מובהק: החשיבות לשלמות הזקנים בארץ היה בכותרות יומיום והצורך הקיומי לבריאותם הפיזית והנפשית זעק.

היותם קבוצה בסיכון גבוה אשר מסוגרת בביתם 24/7, התלויה באופן מוחלט בגורמים חיצוניים ועם צפי לא מוגדר לסיים העלתה את המודעות לכלל האוכלוסיה. בנוסף לקשיים הרגשיים, והבדידות הפיזית- זוהי אוכלוסיה עם יכולות טכנולוגיות מצומצמות באופן יחסי, ונגישות מוגבלת למכשירים דיגיטליים ובבפרט לתקשורת. 

בדיאגרמה הבאה: במתודת המחקר ישנה פריסה של השלבים העיקריים בשיטת היהלום הכפול. 

לה התווסף ״יהלום״ נוסף, אשר שינה את פני המחקר בפרוייקט הגמר. 

dimond.gif

ראיונות עומק 

הראיונות נעשו עם זקנים ומומחים. הזקנים היו בגילאי 65 ומעלה, עצמאיים, מתגוררים בביתם, ללא הפרדת מגדר/ מצב משפחתי. המומחים הגיעו
מרקעים שונים (גרונטולוגיים, עובדים סוציאליים, מטפלים אלטרנטיביים, מנהלי מועדוני יום ובתי אבות, קובעי מדיניות, יזמים לגיל השלישי, משפרי דיור, ועוד).

ֿ היציאה לשטח הייתה מאתגרת... ובשביל למצוא מרואיינים הלכתי למועדון הברידג׳ ברמת אביב. המועדון לא מיועד רק לזקנים אבל... 90% מהאוכלוסייה מעל גיל 75. לאחר היכרות קצרה קבעתי עם כמה מרואיינים והראיונות נעשו בביתם, בסביבתם המוכרת, במקום שבו יהיו גם זמינים טריגרים להתחלת שיחה ( תמונות, חפצים, תחביבים וכו. בנוסף הבאתי איתי כרטיסיות עם דימויים רנדומליים מחיי היומיום בשביל לבחון שיטה להעלאת זיכרונות. לקראת סוף הריאיון ביקשתי שיעברו על התמונות ויבחרו את אילו שהציתו רגש.מהר מאוד השיחה עברה מהתמונה הכללית- לסיפורי חייהם. עם פרוץ הקורונה לחיינו, חלק מן הראיונות התקיימו באמצעות שיחת וידאו מרחוק ושיחות טלפון. (בעיקר עם הזקנים).

שימוש ב Mural, לצורך פריסת הראיונות ומציאת נקודות ממשק בין המשתמשים הפונטציאליים. 

מימין לשמאל :מרכז ברידג׳ אביבים, רמת אביב. ח.ז בביתו, ג.ד בביתה, ח.נ בביתה

462fbea2-adc8-4174-aa4a-3eb4c36cf7d6.png

Event Page & Feed

תצפיות

במסגרת המחקר נעשו כמה תצפיות:

״זבוב על הקיר״- הראשונה נעשתה במרכז אביבים ברמת אביב, במועדון ברידג׳. התצפית התבצעה בשעות אחר הצהריים המאוחרות במהלכה שהיתי כמה שעות יחד עם הזקנים בעיצומו של משחק ברידג׳ שמשתתפיו ללא יוצר מן הכלל היו בני 65 ומעלה. נשים וגברים, רובם פוקדים את המועדון מספר ימים בשבוע, וחלקם אף יומיום. לאחר המשחק הצכתי את העצמי בפני הקהל ויצרתי קרקע להמשך ראיונות עומק. תצפית נוספת נעשתה במועדון יום לקשיש בקרית שלום, בתל אביב. נכחתי בשעות הבוקר כאשר 20 נשים השתתפו בשיעור התעמלות במקום ונשארו לאחריו בחלל המועדון למפגש ספונטני. 

כאן המקום לציין כי שיחות בלתי פורמליות שהתפתחו במהלך התצפיות עם הורים וגננות היוו מקור מידע נוסף וטבעי מהשטח.

בהמשך המחקר, ועם פרוץ הקורונה והמעבר לדיגיטל- נערכו תצפיות וירטואליות ברשתות חברתית שונות (פייסבוק, אנסטגרם וואטסאפ)  ובנוסף נעשתה קריאה לפעולה על ידי  פרסום שאלות הנוגעות לצריכת מזון, בישול, געגוע לאוכל משפחתי ושיתוף ויזואלי/ טקסטואלי של מתכונים ( יורחב בהמשך).

Artboard 8 copy 3.jpg
 

ממצאים ותובנות

סיכום שלב ראשון של המחקר, לקראת יציאה לשטח.

המחקר התנהל באופן הבא: א. נערכו מספר ראיונות גישוש בלתי פורמליים עם זקנים ומתוך שיחה קולחת בה הם שיתפו בחיי היומיום: קשיים, צרכים, רצונות ועוד.  ב. לאחר היכרות ראשונית מקדימה, נפגשתי עם קומץ אינדבידואלים אשר היו פתוחים והראו עניין במחקר. אותם מרואיינים פתחו את דלתם וליבם לראיונות עומק. ג. במקביל התחלתי לגשש מיהם בעלי המקצוע - המומחים בתחום ופניתי באופן ישיר למומחים מתחום הפסיכולוגיה, הרפואה, הייזמות וכו. 

על מנת להעמיק את הידע הנרכש מהספרות המקצועית ולהכיר את האסטרטגיה והמהלכים בפועל אותם מקיימות עיריות שונו, וגופים מדיניים ופרטיים למען שיפור רווחת הזקן. ד. עם היציאה לשטח הפצתי שאלון נרחב לזקנים וצעירים במטרה להבין את המתמשים הפונטציאליים לפלטפורמה דיגיטלית העוסקת בתחום האוכל והנוסטלגיה. אילו התובנות העיקריות והמשמעותיות ביותר שגובשו לאחר סמסטר א׳:

#1 משמעות בזקנה :  

הנצחת מורשת (הידיעה שהשארתי משהו אחרי לכתי) ושייכות חברתית מייצרים עבור זקנים משמעות רגשית אשר מהווה קריטריון מהותי להזדקנות מוצלחת.

Artboard 8 copy 6.png

"אחת המסקנות הכי משמעותיות מהמחקר שלי הוא הצורך בתמיכה החברתית. פעם ראשונה עכשיו בשיחה אני  למעשה חושבת איך מפתחים תמיכה חברתית? איך מייצרים אינטראקציה של הזקן לסביבה? איך מפתחים את המרחב הציבורי שיהיה יותר מזמין לזקן? שהוא יבוא וישתתף, שיצא מהבית. שזה יהיה מזמין ונגיש. בית אבות בנוי לזקנים, אבל לאנשים שגרים בבית- איך נעודד אותם לצאת מהבית? כך שהסביבה החברתית לא תדיר אותם? שהסביבה החברתית תשדר שהיא נועדה גם לזקנים. עיצוב, הנגשה, אפילו תמונות של זקנים במרחב, לעצב ככה שהזקן ירגיש שייך! הקטע הרגשי – שהזקן לא ירגיש זרות, אלא מקובל ורצוי, שהוא אינו נטל!״ (פרופ׳ ח.ט)

״אחת התאוריות של אריקסון על שלבי ההתבגרות: בשלב הזקנה, הוא מדבר על תחושה שהשגתי מה שרציתי ובמבט לאחור אני שבע רצון ומוכן לשלב האבא. זו התרפקות על העבר: תחושה של מיצוי, הגעה להישגים ומטרות, לעומת חרטה של בזבוז החיים... בגיל 80 ומעלה הזקנים מראים פחות חרטה על העבר (לעומת צעירים לצורך העניין) ובפרט הסיפוק הוא יותר רגשי, חברי, משפחתי ולא הישגיות מקצועית למשל״ (פרופ׳ ד.א)

#2 הערך בשיתוף :

שיתוף זיכרונות פועל בשני רבדים: רובד אחד מחבר את הזקנים לעבר ומנכיח את הישארותם בהווה, ובנוסף מגביר חיבורים חברתיים, סולידריות וחיזוק זהות אישית. 

Artboard 8 copy 10.png

"ערכה של העבודה הטיפולית-קבוצתית עם קשישים רב. חברי הקבוצה עוסקים יחד בעבר, בהווה ובעתיד ונעים יחד על ציר הזמן והזיכרונות.

זה מאפשר תמיכה הדדית, שיחזור מיומנויות קבוצתיות, מחזיר את כוח הנתינה ועוד״ (גרונטולוגיה מעשית מבט רב-מקצועי לעבודה עם אנשים זקנים. פרק 12, עמוד 10-11)

מסקירת מחקרים של אירועי חיים שבצעה מקלאוד (1996) עולה שסקירת אירועי החיים המהווים את יחידות היסוד בבניית מעברים והסתגלות על פני רצף החיים והעלאת זיכרונות, אינם מעידים בהכרח על נסיגה מן החיים כפי שנהוג לחשוב, אלא על קיומו של מנגנון סלקטיבי שחשיבותו היא בחיזוק ואישור תחושת הזהות של האדם בתקופת הזקנה, שבה לסקירת העבר יש תפקיד מרכזי בבניית סיפור החיים - הנרטיב. זיכרון אוטוביוגרפי בגיל זקנה, היבטים תיאורטיים, עבודת סמינריון מאת נילי אושרוב

"[Many] deep-seated memories have a lot of emotion attached to them, you can tap into someone's positive emotions of their past and that can bring some positive emotion to them. Essentially, it's a good way of facilitating communication, and so it helps people to feel more socially integrated and comfortable”. Tom Heyden BBC News

#3 רצון בחברויות בינדוריות :  
 

זקנים רבים אינם מעוניינים ביצירת חברויות חדשות עם ״זקנים״ אחרים, מכיוון שזה מגדיר אותם ככאלו, למרות שבדידות היא הקושי המהותי והנוכח ביותר בחייהם. 

Artboard 8 copy 7.png

״מוסדות גריאטריים המון פעמים נמצאים וממוקמים בקרבת קניונים למשל, כדי שהמבוגרים יוכלו בהליכה קצרה להשתלב בסביבה הטבעית של העיר ולא יהיו סגורים בלובי שלהם עם המטפלות ורק עם אנשים בגילם כל היום. אחת הטענות שהוא שמע פעם מזקן ולא פעם: מה? אני מסתובב פה- כולם פה זקנים. אז... אנשים אל רוצים לראות את הזקנה כל הזמן. חשוב לשלב את הזקנים באוכלוסייה יותר הטרוגנית. אחרת זה מקבע אותם בתחושה של זקנה תמידית״. (א.ט מנהל בית אבות)

לא, אין לי לנו עניין להיכנס לבית אבות, להיות עם זקנים כל הזמן. כאן אנחנו גרים עם סביבה של ילדים, משפחות צעירות, השכנים שלנו בני 40 עם 3 ילדים קטנים. אנחנו אפילו מידי פעם שומרים עליהם. נכחנו בכל השלבים שלהם: מרגע שנכנסו לבניין כזוג צעיר, התחתנו ועם לידה של כל ילד. הנכדים שלנו רחוקים, אז זה כמו משפחה״.(ד.ה, בן 82 בראיון בביתו)

"אנשים מרגישים צעירים מכפי גילם ולא רוצים להזדהות עם קבוצת הזקנים. לדעתי ההבחנה בין אני כזה והזקנים הם משהו לגמרי אחר היא הבחנה בעייתית. כשאני חושבת על זקנה אני מקווה להיות בריאה ולהישאר אני. השינויים אמורים להיות הרבה יותר עדינים מכפי שנדמה, אדם לא הופך לזקן בוקר בהיר אחד. אלו אותם שינויים שחלים בכל גיל, כמו שבגיל 50 אדם לא מתנהג כפי שהתנהג בגיל 20, כך בגיל 70 הוא לא מתנהג בדיוק כפי שהתנהג בגיל 50. אבל הוא אותו אדם. מי שאהב פעילות חברתית באמצע החיים יאהב אותה גם בזקנתן, ומי שהעדיף להיות עם התה והספרים בבית ימשיך לאהוב את זה בגיל מבוגר". (ד״ר ג.ק, זקן וטוב לו?)

#4 חושים להעלאת זיכרונות :  
 

שימוש בדימויים ויזואליים (חיוביים) מציף רגשות, מעודד העלאת זיכרונות חיוביים ומהווה טריגר אסוציאטיבי לזמן ומקום. ההיזכרות מייצרת התרפקות נעימה לעברם של הזקנים.

Artboard 8 copy 9.png

אוי, איזה תמונה נהדרת! וגם זו. מאיפה הבאת אותן? ככה הייתי עם בעלי – אפילו אם לא עשינו כלום החזקנו כל הזמן ידיים״"
 

(״הנה, התמונה הזו. רקדנו המון! את יודעת איך רקדנו??? היינו זוג נהדר״ (מספרת סיפור משנות ה-50 על זכיה בתחרות ריקודים ומראה תמונות מעבר


״אני ניגנתי – היה לנו פסנתר בבית שהגרמנים לקחו והיום אני לא חושבת שאני כבר זוכרת. לנכדה שלי קניתי אורגנית והיא מנגנת. אני הולכת לקונצרטים, זה מעניין אותי.״

(ג.ב בת 89, בראיון בביתה)

״הזיכרונות בחלקם גם לא נעימים, עם זאת, מחקרים מראים שזקנים נוטים לקודד זיכרונות עבר חיוביים יותר משליליים. ייתכן ומושפע מדלדול משאבים בזקנה, דבר שמייצר בחירה בחיובי מאשר בשלילי.״ (פרופ׳ ד.א)  

״Older people often lose what has defined them: family, spouses, friends, careers, and their homes. They need to remember who they were to help define who they are today. Life review offers a chance to re-examine one’s life, pursue remote memories, recall past events and accomplishments, and seek personal validation. ״ Kristine Dwyer

#5 פעילות רציפה:  
 

יצירת רווחה נפשית אצל זקנים דרך למידת כלים חדשים צריכה להתבצע באופן מובנה, שיטתי וממושך מכיוון שהתערבות חד פעמית לא תייצר אימפקט ארוך טווח להשפעה משמעותית.

Artboard 8 copy 8.png

״שהתחלתי את קורס הצילום, לא חשבתי על האחריות שמגיעה עם העלאת זיכרונות בזקנה. באתי ללמד אותם צילום. הזיכרון הוא הזכירון- אין לי אחריות על זה. אבל אז כדי לרכז את הזיכרונות באופן מסודר- בניתי את זה ככה שהם מצלמים, באופן פרגמטי, לא היה שיח או דיבור תוך הצילום. במהלך התהליך הבאתי לפרויקט עובדת סוציאלית( רונית קרן) שגם כותבת ביוגרפיות והיא עשתה שיחה אישית ולקחה מהם סיפורים אישיים מהם במהלך הסדנאות. זו הדרך שבחרתי להתמודד איתה עם הנושא של הזיכרון והכלים שלא היו לי. סך הכל היו 10 מפגשים ובסוף הצגנו את העבודות בתערוכה״ (ס.מ, יזמית )  

״בסדנא שקיימנו דרך עיריית תל אביב היו שני מפגשים. קראנו לסדנא: מה הסיפור שלך? הזקנים הגיעו ביחד עם המטפלים שלהם, ורצינו ששני הצדדים ידברו ויקשיבו אחד לשני ודרך זה ליצור חיבור רגשי עמוק יותר. כל מפגש היה שעתיים והיה מדהים ואם ימשיך יהיה אפילו עוד יותר מדהים, חייבת להיות המשכיות. אנחנו במגעים עם העיריה לבדוק היתכנות עתידית. לפני כן העברתי סדנא דומה ביפו ג׳, 15 מפגשים של נשים זקנות״ (ט.א, מנחת סדנאות מיינדפולנס)

״בהעלאת זיכרונות אני לא רואה בעיה כלל, הדבר היחידי שאני רואה בעייתי וזה בכל סוג של התערבות שאין המשכיות. לאחר הפתיחה וההליכה, אולי שם יש פוטנציאל שלא נוכל לעזור לו להתמודד עם מה שפתחנו״ (פרופ׳ ד.א)  

נוסטלגיה, אוכל וקהילה בימי הקורונה.  שאלון מקוון 

Screen Shot 2020-09-13 at 11.22.49.png

אוכל ונוסטגליה

נושא

82

עונים

28

שאלות

20-50

עונים

תוצאות השאלון, ומסקנות עיקריות להמשך פיתוח: 

בזמן הבידוד והריחוק החברתי (והמשפחתי) שהביאה עימה הקורונה-נוצר קושי באיסוף חומרים להמשך הפיתוח. הכלים המקוריים נאלצו להשיתנות למתכונת דיגיטלית ונוצר אתגר ממשי במפגשים פרטניים ו/ או חברתיים עם אוכלוסיית הזקנים. הזמן יוצא הדופן שכולנו (צעירים כמבוגרים)  חיינו מסוגרים מהעולם במשך מספר חודשים הגביר את החשש מבדידות והביא עימו געגוע עז למוכר, האהוב, והנושן. לרגע, יכלנו ולו לזמן מוגבל לשים את עצמנו בנעליהם של אוכלוסיית הדור השלישי- ולהזדהות עם הקשיים הפיזיים והמנטליים אותם חווים הזקנים יומיום במשך שנים. 

מעבר לקשיים, ואולי בעקבותם -ההתעסקות במטבח גברה, בישולים ביתיים הפכו לנורמה , מחשבות על אוכל מנחם ומשפחתי והתעסקות עם אוכלוסיית הזקנים שהייתה מבודדת ונזקקת יותר מתמיד.

בשלב זה, החלטתי להוסיף קהל יעד נוסף למחקר: הצעירים, הדיגיטלי החיונים.  

רציתי לבדוק את היתכנות התאוריה: האם העלאת זיכרון בהקשר לאוכל אכן מעלה רגשות ותחושות חיוביות? (ללא הבדלי מגדר וגיל). 

התוצאות מהסקר היו חד משמעיות ואיששו את ההשערה: ישנו רצון בפלטפורמה דיגיטלית המאגדת מסורת, סיפורים ונוסטלגיה דרך מתכונים. 

תשובות רבות בין עוני הסקר היו מעוררות השראה ( ואף ויזואליות! ) וחלק מהנתונים מוצגים בחלק הבא:

Screen Shot 2020-09-13 at 11.10.10.png
Screen Shot 2020-09-13 at 11.10.58.png
Screen Shot 2020-09-13 at 11.09.45.png
Screen Shot 2020-09-13 at 11.10.34.png
Screen Shot 2020-09-13 at 11.11.51.png
Screen Shot 2020-09-13 at 11.37.31.png

לקריאה מעמיקה על תוצאות השאלון, כולל ניתוח נתונים ושאלות פתוחות לחצו על

 

תהליכי פיתוח 

פרוטוטייפים מהירים וקצרי טווח

לאחר צמצום והתמקדות המחקר באוכל ונוסטלגיה, בחנתי כלים דיגיטליים ליצירת תקשורת והנעה לפעולה דרך אוכל. בחנתי מה הכוח שיש לרשתות החברתיות ביצירת חיבורים על בסיס תחומי עניין משותפים. 

הכלי הראשון היה האינסטגרם: 

מידי כמה ימים בחרתי מרכיב מזון משתנה- וביקשתי מהמשתמשים לרעיונות/ מתכונים/ סיפורים/ טיפים, בהקשר לירק הנבחר. 

IMG_4647.PNG
IMG_4641.PNG
IMG_4638.PNG
IMG_4640.PNG
IMG_4643.PNG
IMG_4644.PNG
IMG_4645.PNG

התגובות היו מגוונות, וכללו טיפים, מתכונים, סיפורים ואנקדוטות בהקשר לירק. 

התגובות היו מגוונות, וכללו טיפים, מתכונים, סיפורים ואנקדוטות בהקשר לירק. 

IMG_8640.PNG
IMG_8642.PNG
IMG_8648.PNG
IMG_8643.PNG
IMG_8641.PNG
IMG_8649.PNG
IMG_9642.PNG
IMG_9641.PNG

מהלכים דומים נעשו בפלטפורמות שונות: מתכון שעבר בWhatsApp ודירבן מספר חברות לאפות עוגה באינטרפטציות שונות וטוויסט אישי, ZOOM משפחתי הכולל 3 דורות להכנת עוגה מרחוק, ותמונות שנשלחו אלי מבני משפחה שונים וחברים שתיעדו בעבר ובהווה בני משפחה בעת פעולת בישול ואפיה.

מסע משתמש ראשוני 

לאחר השאלון והבדיקות אונליין, בניתי מסע משתמש כללי הממחיש תהליך שימוש באפליקציה מפרסונה א׳  (נירה וילדיה) לפרסונה ב׳ (אסתר). 

* חשוב לציין- שלושת נקודות האפיון של דף הבית נובעות ממסקנות השאלונים- כתחומי עניין מועדפים 

File_white.jpg
 

הפתרון היישומי

מסע משתמש ראשוני 

Food & Stories היא פלטפורמה דיגיטלית לשיפור חוויית ההזדקנות דרך קשרים בינדוריים. מטרתה לאפשר לזקנים להשאיר חותם/ מורשת ומציעה פיתוח של חברויות נוספות- צעירות עם אוכלוסייה שלרוב נקודות הממשק אליה אינן אינטואיטיביות או קיימות ביומיום.

הפלטפורמה בנויה על שני סוגי משתמשים כאשר ישנם ספקים וצרכנים של ידע. בנוסף היא מבוססת פרופילים כפולים: כלומר, להעלאת מתכונים וסיפורים צריך שיהיה פרופיל משותף לבן משפחה צעיר- וזקן. הממשק הינו אפליקציה היברידית (זמן פיתוח מהיר, עלות נמוכה, מערכות הפעלה מגוונות). מציאת הפלטפורמה תתבצע בפשטות דרך חיפוש מתכונים בגוגל והורדה לנייד מחנות האפליקציות (בכך נגדיל את הטראפיק וחשיפה למשתמשים פוטנציאליים, שאחרת לא ידעו על קיומה של האפליקציה)

משתמשים אופציונאליים

לחץ על הפרסונות לקריאה מעמיקה, ותרחישי שימוש 

Artboard 31.png

שרה

Artboard 31 copy.png

גבי ומרים

Artboard 31 copy 5.png

ניר

Artboard 31 copy 6.png

נעמה

Artboard 31 copy 7.png

משפחת שובל

המשתמשים העקריים של אפליקציית Food & Stories יהיו ספקי התוכן אשר יורידו את הפלטפורמה במטרה להנציח בן משפחה זקן וילוו אותו.ה בתהליך העלאת המתכון ובניית הפרופיל, וצרכני תוכן אשר מטרתם העיקרית היא חיפוש מתכונים, הרחבת ידע ופנאי. יש לציין שהמסכים שאופיינו ועוצבו כרגע בשלב אב-טיפוס לצורך בחינה ראשונית לבחינת האינטראקציות השונות, וייתכן שישתנו במידה וייושמו לכדי מוצר בעתיד. כמו כן, לא נעשתה בדיקת שמישות עם קהלי היעד ולכן כרגע הפלטפורמה בשלב פרוטוטיפ בלבד. התרחיש שנבחר עבור הדגמת המסכים הוא של בחורה בשם דני, נכדתה של אסתר אשר נמצאות בתהליך של גילוי הפלטפורמה- הורדה לנייד, הרשמה והעלאה של מתכון משפחתי.

בסבב הפיתוח הנוכחי, הושם דגש על תרחיש של משתמשת צעירה ולא על זקן.ה אשר מעוניינים בשימוש ו/ או העלאה של מתכון באופן עצמאי. בסבבי הפיתוח העתידיים יושם דגש על הצרכים של בני ה 65 ומעלה בהתאמה לקריאות, נגישות ויכולות טכנולוגיות מותאמות.

 תרחיש שימוש  /  APP FLOW

דני בת 27, גרה בתל אביב ונכדתה של איריס כהן, בת ה- 74. באחד מסופי השבוע דני מחפשת מתכון להכנת בייגל ניו- יורקי בגוגל. במנוע החיפוש עולות מספר תוצאות, כאשר אחת מהן תופסת את עיניה בעיקר- Food&Stories  פלטפורמה לאוהבי אוכל עם זיקה לסיפורים אותנטיים ואישיים. דני לוחצת על הלינק, מגיעה לעמוד הבית ומחליטה להוריד את גרסת האפליקציה לנייד לנגישות, נוחות, ושמירה קלה לשימוש עתידי. הקונספט מוצא חן בעיניה ומיד עולה לנגד עיניה עוגת השמרים המפורסמת של סבתה. דני מציעה לאסתר שיפתחו לה פרופיל משותף בו תחלוק את מטעמיה וסיפורה האישי, חשבונם יהיה משותף וכמו כן ההרשמה להורדת המחסום הטכנולוגי המובן.

1. חוויית האונבורדינג, הרשמה ודף הבית

האינטראקציה עם הממתינים בשימוש הראשון מתחילה בתהליך onboarding, בהם שלושת ערכי הפלטפורמה מוצגים ברצף: אוכל, קהילה ומורשת.

השלב הראשון הוא תהליך הרשמה מהיר שמאפשר למשתמש לבחור מבין אופציות שונות – שהמומלצת והבולטת מבין הארבע היא פייסבוק: כך שמירב

המידע האופטימלי ייאגר וישמש את המערכת בעתיד לשליחת תכנים מותאמים אישית.

בסיום ההרשמה, נגיע לדף הבית היאגד מתכונים רנדומאליים בפיד, או למתכון ספציפי אותו חיפשנו ( בהתאמה לסיפור המשתמש הספציפי, דוגמא בהמשך).

Artboard 44.png
Artboard 44 copy.png

Homepage

Splash Screen

Registration

IOS Notification

FB Registration

2. הוספת משתמש

לאחר הורדת האפליקציה למכשיר והרשמה זריזה, דני מעוניינת להוסיף את המתכון המשפחתי- דרך לחיצה על כפתור הפלוס מצד ימין למעלה. הוספת מתכון למעשה יכול להתקיים רק למשתמשים בעל פרופיל כפול: כלומר, דני צריכה להוסיף את סבתה על מנת להוסיף תכנים. לחיצה על הכפתור פותח חלונית המבקשת לשלוח בקשה עם קוד. וכך משתמש זקן יכול בקלות יחסית להתממשק עם האפליקציה ולדלג על שלבים התחלתיים מורכבים.  לאחר איחוד חשבונן, ניתן יהיה להעלות מתכון דרך אותו הכפתור שעכשיו יתפקד כפונקציה של הוספת מתכונים.  

Artboard 44 copy 2.png

Confirmation

Add a Member

Invite Code

Contact

Send

3. הוספת מתכון

שבעה צעדים המנחים איך להעלות מתכון (טקסט, תמונה, ווידאו). שלב ראשוני יהיה שם מנה, תמונה, כמות, דרגת קושי, זמנים, חומרים, שלבי הכנה, ותוספת חשובה: ״סיפור השף״: מה עומד מאחורי המנה? מהיכן היא בעולם? מתי בושלה? למי, וכו. תוספות האשטגים בתחתית בעמוד- כל העולה על הדעת בין מרכיבים, סיפורים, מקומות וכו על מנת שתופיע במנוע החיפוש במקומות הרלוונטיים. 

Artboard 44 copy 3.png

Chef's Story

Recipe name

Details

Ingredients

Instructions

4. הוספת וידאו

אחרון, וחשוב יהיה וידאו: תיעוד של יוצר המנה ( הזקנ.ה), עם אפשרות לערוך ולהעלות את הווידאו ישירות באפליקציה.

סרגל התקדמות: חיווי שדרכו ניתן לראות את סטטוס ההתקדמות בתהליך, לדעת מה השלב הבא וכמה שלבים עוד נותרו. בכל שלב ניתן לדלג קדימה ולחזור אחורה ולאפשר שליטה בתהליך למשתמש. כמו כן בשלב הוספת הוידאו, העדיפות היא כאמור לעלות אך לא מתנה העלאת מתכון בשלב הזה- וניתן להוספה גם לאחר שהמתכון עלה ( בעריכה).

Artboard 44 copy 4.png

Editing

Add Video

Camera

Sound

Filming

זה המקום לציין ולהודות לאיריס דישון על הפתיחות, ההיענות וההכנסה לביתה                          על העזרה הגדולה בצילום ובעריכה

5. דף פרופיל

הפרופיל המשותף זהה מבחינת הרשאות לשני המשתמשים. אומנם האיפיון הנוכחי שלו מותאם בשלב זה לדור הצעיר אך לא מדיר את הזקנים בהעלאת תכנים ועריכה ודרך זה מעצים ומאפשר גישה מלאה לטכנולוגיה ולקהילה. מתחת לתקציר של בעלי הפרופיל (שם, גיל, מיקום, תחומי עניין) ניתן לראות כמה מתכונים הועלו ומי העוקבים שלי. כפתור נוסף מאפשר לערוך פרטים.

ddfdfsd.png

Info

Recpies

Album

Zoom-in

6. צפייה במתכון 

ברגע לחיצה על מתכון- לצורך העניין עוגת השמרים של אסתר, יפתח העמוד הייעודי של העוגה עם כל האינפורמציה שהועלתה בשלב הקודם.

        פיצ׳רים קיימים:

  • שיתוף מצד ימין למעלה ניתן לשתף את המתכון בדרכים המקובלות: ישירות באפליקציה או דרך אפליקציה חיצונית ( פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ועוד).
     

  • וידאו בתמונה המרכזית יהיה הווידאו כאשר בגלילה צידית יופיעו תמונות נוספות של המתכון לפי שלבי הכנתו.
     

  • מועדפים בלחיצה על כפתור הלב הריק ניתן יהיה לסמן את המתכון ולהוסיפו לספריית המועדפים. כמו כן, ניתן לראות את כמות הפעמים שהמתכון נשמר
    על ידי משתמשים אחרים עד כה.

     

  • היילייטס מודגשים הערכים העיקריים של התהליך, מקל על סריקה מהירה של ההכנה לקראת ביצוע פוטנציאלי.
     

  • ביקורות של משתמשים אשר הכינו את המתכון ושיתפו בתוצאות יחד עם טקסט קצר. מייצר אמינות, מסוגלות, ומעורר לפעולה.
     

  • נימה אישית  בתחתית העמוד, מחזק את האותנטיות של המתכון ומעניק ערך אישי ומוסף לחוויית  הבישול. מבדל את הפלטפורמה מעוד אפליקציית אוכל גנרית.
     

  • האשטגים ככל שיהיו תיאורים רבים למתכון, הוא יופיע ביותר תוצאות חיפוש ובכך יגדיל את כמות הצפיות בעמוד.

lkjad;js.png
lkjad;js copy.png

7. יצירת קשר 

אחד הערכים החשובים בפלטפורמה היא הקהילה. היה לי חשוב לייצר פיצ׳ר המקדם תקשורת בין המשתמשים.  בשורת הניווט (Navigation) יש כפתור צור צ׳ט- למשתמשים המבקשים לשאול/ ליצור קשר אחד עם השני בהקשר למתכון ומעבר לו. ברגע שנשלחה הודעה – שני בעלי הפרופיל יקבלו התראה (Notification)  ובכך המשכיות תתאפשר ולא יפסק השימוש לאחר העלאת המתכון בלבד.

 

דיון

בחינת התממשות תוצרי המחקר לבין הסוגיות שזיהיתם במחקר השדה וסקירת הספרות והפרדיגמות המובילות את תחום הפרויקט.

משמעות בזקנה- מקריאה ספרותית וראיונות עם מומחים עלה וחזרה החשיבות בהשארת מורשת בזקנה. ״ אנשים מגבשים את סיפור חייהם לצורך שמרה על זהותם האישית אך גם משנים אותו לאורך שנות הבגרות והזיקנה. סיפור החיים של אנשים זקנים נועד לנסח את המורשת האישית שישאירו לאחר מותם. בגיל הביניים יש שאיפה להביא את הסיפור לידי הרמוניה ופיוס כדי להכין סיום משביע רצון״. (תיאוריות פסיכולוגיות של ההזדקנות- דב שמוטקין). התוצר הסופי מאפשר לזקנ.ה להנציח סיפורי חיים דרך אוכל ומתכונים.  

Artboard 8 copy 6.png

הערך בשיתוף - חיבור לעבר דרך שיתוף סיפורים הוכח כתורם לשיפור רווחה נפשית בזקנה, היזכרות מחזקת את הזהות האישית ומציעה הזדהות ותמיכה חברתית התורמת לבריאות בגיל השלישי: תמיכה רגשית(ביטויי חיבה, כבוד, עניין וכו') ותמיכה אינסטרומנטלית(מתן עזרה בצורה ישירה – עזרה במטלות, עזרה בהתניידות, תמיכה כלכלית וכו'). הפלטפורמה מציעה את שני אילו דרך העלאת הסיפורים למשתמשים שונים ברמה הנפשית והפיזית.

Artboard 8 copy 10.png

רצון בחברויות בינדוריות - למרבית הזקנים רצון וצורך בחברויות עם צעירים מהם. דרך פלטפורמה רב דורית המבוססת על פרופילים משותפים נוצרה קרקע משותפת לגישור על הפערים. לשני הצדדים יש חוזקות וחוסרים שיכולים להתממש דרך שימוש באפליקציה

Artboard 8 copy 7.png

חושים להעלאת זכרונות - לאחר אימות ספרותי ובשדה המחקר שאכן יש לגירוי חושי יכולת להעלות זכרונות עבר, התמקדתי באוכל ככלי רב חושי בפלטפורמה. הזכרון הסנסורי מתחיל דרך גירויים (ריחות, טעמים, צלילים, מראות) ובהתאמה הזיכרון האפיזודי נכנס לפעולה (האחראי ליצירת תחושת זהות לאדם- אוטוביוגרפיה). העצמי בגיל הזקנה ממשיך להיות מערכת חזקה של התמודדות ושל שמירה על שלמות האישיות: זה מסביר כיצד- למרות האובדנים והשינוי לרעה במאזן ההישגים – ממשיכים זקנים לשמור על רמה גבוהה של הערכה עצמי, תחושת שליטה ובריאות נפשית.

Artboard 8 copy 9.png

פעילות רצופה- תוך איפיון האפליקציה, שמתי דגש רב על בניית קשר ארוך טווח ולא חד פעמי למטרת חיפוש מתכון ספציפי בלבד. ישנן אפליקציות רבות וטובות בשוק והיה לי חשוב לייצר תחושת קהילה (רב דורית- מאתגר בפני עצמו) שהחברים בה מושקעים רגשית מעבר לסיפוק צורך מיידי (חיפוש מתכון, מציאתו ונטישה). עצם יצירת הפרופיל הכפול מייצר התערבות והתחייבות גבוהה יותר, בנוסף כפתור יצירת הקשר שמניע לפעולה ואחרון הוא בקשה מחברי הקהילה לצלם את התוצרים שלהם ולשלוח לכותב.ת המתכון. 

Artboard 8 copy 8.png
 

סיכום

תוך כתיבת הפרק האחרון ולאורך המחקר כולו, התעצמה בי התחושה וההבנה הראשונית של חשיבות הרווחה הנפשית בזקנה. 

דרך קריאת הספרות המקצועית, בדיקה בינלאומית של טרנדים, תופעות ולקיחת החלטות ממשלתיות לאוכלוסייה המזדקנת למדתי כמה התחום עצום ורלוונטי, במדינת ישראל ובעולם כולו. עם כניסתנו לסמסטר השני והיציאה לשטח, הקורונה התפשטה מה שאילץ את המחקר לקבל תפנית חדה- ובהתאמה גם התוצר הסופי השתנה.

אין בי חרטה או צער על השינויים מכיוון שאילו פתחו צוער הזדמנויות לכיוון שעל פניו לא היה טבעי לפנות.

המחקר הפך לדיגיטלי, וההתעסקות בבני הגיל השלישי נהפכה לרלוונטית מתמיד. 

ההצעה הסופית של פלטפורמה רב דורית היא בגדר רעיון למוצר דיגיטלי שיש בו פוטנציאל רב, אך טומן בחובו אתגרים לא מעטים...

האם למוצר בנראותו הנוכחית היתכנות עסקית ומוכנות ליציאה לשוק?

סביר להניח שלא, ומודיפיקציות מסוימות צריכות להיעשות במוצר מורכב שכזה, הכולל שני קהלי יעד, עם יכולות, צרכים ורצונות שונים עד הפוכים. עדיין, בחרתי בתחום האוכל: אזור נחמה, אהבה, ותקשורת המחבר בין כל בני האדם באשר הם.

למרות שהאפליקציה באה לתת מענה לשני סוגי המשתמשים, כאן גם החוזקה: יש ספקי תוכן וצרכנים, בעלי ידע זקנים וצעירים המעוניינים בלמידה במילים אחרות, יש מטרה ברורה לכל משתמש הבאה לסיפוקה.

בין אם הפרויקט יתממש בעולם האמיתי ובין אם לא, נותר לי רק לקוות (שהפרט, הקהילה והממשלה)  יפקחו את עינהם לאוכלוסייה ״השקופה״ מכיוון שכולנו נגיע לפרק זה בחיינו במוקדם או במאוחר, והזכות להזדקן בכבוד צריכה להיות שגורה בפינו ומתבטאת במעשים כדרך חיים ולא כמושג מנותק מציאות.

 

ביבליוגרפיה

לקריאה של רשימת המקורות המלאה לחצו על

 

נספחים

לצפייה בעזרים הויזואליים לחצו על